סיפורי לידה של ליאנה

"מאיה - לידה שניה.
תחילת ההריון דימומים מטורפים, עד שבוע 16...אבל השורדת, שורדת ולא מוותרת.
חוץ מזה ההריון עובר בסדר גמור, אבל הגברת לא מתהפכת משבוע 29 לא זזה ממקומה.
מתחיל הלחץ כי הרחם קטן אבל כלום לא עוזר, לא התעמלות/דיקור וכל מני חימומי זרתות. בשבוע 37 יום ראשון, אמורה ללכת לקבוע תור לניתוח. יום חמישי -10.5.2012 ערב לג בעומר (יום הולדת לעומר בעלי  -שנולד גם בלג בעומר והוא בן 38) יוצאים לצילומי משפחה עם נועם בת 4.4  ואח"כ למסעדה.
בדרך הביתה כמעט מתעלפת  מעייפות, מגיעה הביתה, מנסה להיכנס למיטה, ואז ירידת מים. קוראת לבעלי, מזל שהעוזרת בבית....השעה 16:16 דקות. מיד מתחילים צירים חזקים. קוראת לבעלי שאין זמן. יוצאים  מהבית, העוזרת נשארת עם הקטנה. בדרך לבילנסון ביום חמישי...שיא הפקקים. בדרך 3 צירי לחץ. הבטן ריקה, העוברית כבר במכנסיים, והיא עכוז.
מגיעים לבית החולים ב-12 דקות. בכניסה לבית החולים, בעלי סוחב אותי בידיים, והעוברית במכנסיים. נכסים למעלית, קומה שנייה, דלת נפתח, בעלי צועק רופא  רופא, אנחנו בלידה.
רצה מיילדת עם שיער לבן, כנראה עברה כמה קילומטרים (למזלי) רצים להביא לי כיסא גלגלים, מריצים לחדר הלידה הקרוב, מורידים מכנסיים, בעלי שואל, למשוך? היא צועקת לא לגעת, מזיז לי את התחתונים, והיא אומרת תני לחיצה קטנה וגם הראש בחוץ.
16:37 הילדה כבר אחרי עיטוף ושקילה נולדה בערב לג בעומר, 10.5 פעם ב-19 שנים כאשר מתחברים העברי והולעזי כמו בעלי, ואני בדרך לחדר ניתוח להוציא את השיליה שהתרסקה... אגב בשחרור מבית החולים כתוב לידת עכוז חטופה במעלית! וכולם הגיעו לראות מי זו פאטמה שיולדת בכריעה.

אורי שלישי ומתחיל מהריון של שלישיה....
הטבע יודע הכי טוב ולמרות שבעלי בלחץ, הטבע מדלדל לבדו את מה שלא אמור להיות שם....
הריון תקין, שבוע 29 האדון מתיישב כמו אחותו ולא רוצה לזוז. מצג עכוז....
טרום לידה, מגיעה לבילנסון, יושבת עם רופאה ערביה מקסימה משכנעת אותה לשכנע ליילדת אותי בשבוע 37 ולא 38.
משתכנעת ומתקשרת לשכנע איזה בכיר. ההוא אומר שתבוא בבוקר בשבוע 37, ננסה היפוך ואם לא יצליח, נכניס אותה מיד לחדר לידה.
שוב בנוהל, יום לפני, ירידה מים, הפעם בעבודה. צועקים לבוס להגיע מיד ומתקשרת לבעל שנוסע לבילנסון עצבני כל הדרך. ומבטיח לעצמו שזו הפעם האחרונה...