סיפורי לידה מנאולי - לידה ארוכה

נאולי וינבר- מיילדת מקסיקנית מסורתית, אחת המיילדות הידועות בעולם. אישה הכי מעוררת השראה וכריזמטית שפגשתי. הייתה פה בישראל לאחרונה והתמזל מזלי להיות בסדנא שלה. לאחר הסדנא נולד הרעיון לעשות פרוייקט של סיפורי לידה שמרחיבים את התודעה, שוברים את הסטריאוטיפים. מראים שאפשר גם אחרת. זה הסיפור הראשון בסדרה הזאת שסופר ע"י נאולי.
נאולי הכירה את היולדת היטב, היא כבר לוותה אותה ב-2 לידות בית קודמות שלה. היא ידעה שלאחרונה הזוג נפרד וקצת הופתעה כשהאישה הגיעה אליה שוב בהריון. הסתבר שבני הזוג ניסו לחזור, זה לא הצליח, אבל האישה נכנסה להריון...

ההריון עבר טוב והלידה התקרבה. נאולי שאלה את האישה האם היא רוצה שהאבא של התינוק יהיה נוכח בלידה או שזה לא מתאים. האישה חשבה והחליטה שהיא כן רוצה שהוא יהיה נוכח.

יום אחד הגיעו הצירים, כל 5 דקות, סדירים וכואבים. האבא הגיע וגם נאולי. האישה התמודדה יפה עם הצירים, אבל לאחר כמה שעות הייתה תחושה שזה לא מתקדם לשום מקום. היא אמרה לנאולי שזה עוד לא מרגיש לה ממש כמו לידה והיא תקרא כשזה יהיה זה. נאולי הלכה, למחרת היא חזרה וראתה שאין כל כך שינוי. הצירים עדיין היו כל 5 דקות, האישה זזה בצירים, המהמה, ישנה בין הצירים. נאולי בדקה את התינוק, הדופק היה מצוין, הכל היה נראה תקין. היולדת שוב אמרה לנאולי שתלך הביתה, שזה עוד לא זה. נאולי שוב הלכה, חיכתה לטלפון מהיולדת, אך הטלפון לא הגיע. היא שוב הגיעה בבוקר וראתה את אותה התמונה. האישה אכלה, שתתה, בן זוגה לשעבר טיפל בילדות. היא נראתה טוב והדופק של התינוק המשיך להיות תקין. כל ציר היא זזה ונחה בין הצירים. למחרת בבוקר נאולי שוב הגיע, המצב ללא שינוי, ככה זה נמשך 15 (!) יום. ביום ה-15 נאולי שאלה את האישה האם היא מתכוונת ללדת כי התינוקות נולדים בסוף.

לאחר כמה זמן קראו לנאולי והפעם היה נראה שהלידה מתקדמת. היולדת הייתה מוקפת בכמה נשים ובן זוגה לשעבר היה איפשהו מאחור, מטפל בבנות ונראה שלא מרגיש כל כך בנוח בכל המצב. היולדת רצתה שנאולי תשב מולה. היה נראה שהיא סובלת מאוד, היא בכתה וצרחה והתחננה שנאולי תעזור לה. היה חלק בנאולי, חלק של מיילדת מנוסה, שאמר שאין כל כך מה לעשות, זה השלב של הלידה והוא יעבור, אבל עדיין היה קשה לה לראות את האישה סובלת כל כך. בלב היא ביקשה מסר כדי להבין איך לעזור לאישה וראתה תמונה שבה בן הזוג לשעבר מנשק נשיקה חושנית את היולדת. "לא, לא, לא" חשבה נאולי. זה לא מתאים, הם נפרדו, עבדו קשה על הפרידה שלהם ומערכת היחסים לאחר הפרידה. אולי הלידה צריכה אנרגיה מינית כדי להתקדם, אבל הרעיון הזה לא מתאים.

 ושוב היא ביקשה מסר, את המסר הבא. התמונה הבאה הייתה שהיא מנשקת את היולדת נשיקה צרפתית ארוכה. שוב חשבה נאולי "לא, לא, לא". זה עלול לסבך את כולם אחרי הלידה. ואז פתאום הפה של נאולי נפתח, לא לנשיקה, אלא כדי לשיר. זה היה שיר יפה שהיא בכלל לא הכירה. היא שרה ושרה, האישה הפסיקה לצעוק  ולבכות ורק הקשיבה. פתאום קול נוסף, גברי הצטרף לשיר. הם שרו ביחד עכשיו. אחרי דקות ספורות היולדת התחילה ללחוץ והתינוק נולד.

 לאחר הלידה האישה סיפרה לנאולי שבשלב הזה הרגישה כאילו היא יושבת עמוק עמוק בקרקעיות של האוקיינוס ופתאום היא ראתה דולפין שבא להציל אותה. הוא לקח אותה למעלה והראש שלה עלה על פני המים בדיוק כשנגמר השיר והתינוק נולד. הייתה לה גם תובנה למה הלידה הייתה ארוכה כל כך. היא רצתה (לא באופן מודע) שבעלה לשעבר יתאמץ כדי שיגיע לו להיות בלידה, כיוון שהוא היה מוזיקאי והיה נעדר הרבה מהבית במופעים והקלטות בשנות הנישואין שלהם. ובאמת כל 15 הימים האלה הוא טיפול בילדות ובבית. השלב המעבר הייתה צריכה אנרגיה גברית כי ככה התינוק נוצר מלכתחילה ודרך השיר זה קרה. 

מאמרים נוספים